לוחם/תומך לחימה

יום הזכרון

שעת בוקר מוקדמת, קרני שמש ראשונות עולות מבעד לאפלה.  לילה נוסף של שינה חטופה ושעות ארוכות של שמירה ומחשבות על הבית ועל מקלחת חמה, עומד להסתיים. מזה כשבועיים אני נמצא בפעילות מבצעית במחנה הפליטים בג'נין לאחר שגויסתי בצו 8, יממה לאחר המגה פיגוע במלון פארק בנתניה, שבו נהרגו ישראלים רבים בעת שהסבו לשולחן הסדר. בראשי אני מדמיין את הרגע שבו אצא ממחנה הפליטים ואשאיר מאחוריי את מראות ההרס והחורבן שמסביבי ואת הבתים הנטושים שבהם אני מתארח ללא כל הזמנה. ריחותיהם של שאריות המזון שהושאר מאחור, כמו גם אי הסדר הקיים בבתים מרמז על החופזה שבה נטשו יושביהם ונעלמו כאילו בלעה אותם האדמה.

עברית

יומן מצוק איתן

26.07.2014

 

אמבולנס צבוע בצבע ירוק זית חוצה, חייל מחזיק את השער ביד אחת, ידו השניה אוחזת בידית האחיזה של הנשק התלוי סביב צווארו. מסונוור, על ראשו כומתה, הוא מצמצם מבט אל הנהג, הם מחליפים מחוות.

אני שומע את הנהג יורד, מקיף את האמבולנס הצבאי, מסובב את הידיות ושוטף את החלל באור צהריים אלים. עוזר לי לרדת, אפילו שאני לא צריך, ולוקח לי את התיק. אנחנו נכנסים למרפאה ענקית, המזגן, או המזגן, הוא מלטף את פני שהזיעה החלה לשטוף.  הוא מושיב אותי בשורת כיסאות המולחמים לרצפה. שקט. נקי. נעים.

עברית

אז הבנתי ש...

הועלה ע"י דוד אדוארד.

 

לפעמים בחיים אתה צריך לעשות את מה שנכון ולא בהכרח את מה שנכון לך, אם יש לך מזל בסוף אתה עוד מבין שמה טוב לכלל הוא מה שטוב גם לך.

עברית

מרתון עם רסיס בירך

הבזק של אור ואז פיצוץ. אני נופל על הרצפה ושומע את הצעקות והבכי של החברים מסביב. אני רוצה לקום ולעזור להם אבל אני לא מצליח לזוז. לאחר בדיקה של כמה שניות אני מגלה שאני לא מסוגל להזיז את רגל ימין ואז זה מכה בי – שיט, גם אני נפצעתי!
 

עברית

רסיסי תמונות וזכרונות

רסיסי תמונות וזכרונות תמונה 1: חברון 2000 רוצה להוריד מחבל? שאלה רטורית במונחים צבאיים חם. אין צל. מחכים על הגג העין מזיעה לתוך הכוונת הטלסקופית היד מזיעה על הקת מחכים שמשהו יעבור הסדק הצר בין הבניינים מתרחב קצת בתוך הכוונת, הנה הוא! האצבע סוחטת את ההדק הכל אורך שנייה הסדק ברגע מתרוקן התצפית מדווחת על אמבולנס שהגיע משאירה אותי עד היום עם הספק האם פגעתי?

עברית

קטע לזכרו של גלעד

גלעד, כשהכרתי אותך היית בן 22, רגע לפני שחרור. אני הייתי חייל צעיר, ואתה היית מהוותיקים, אבל אף פעם לא נתת לי להרגיש את זה, החיוך שלך תמיד נשאר מבוייש. היינו משני קצוות הר דב, מדי פעם היינו נפגשים אצלך למעלה במוצב אפור מתחת לאדמה, שהארת בעיניים כחולות ושלווה. כשהודיעו לנו על ההקפצה לעזה, כולנו היינו כל כך לחוצים ,ואתה עמדת בצד, בתוך ההמולה, אבל נראה שהבלאגן חלף לידך. בלילה של ערב סוכות, התעוררתי מקול יריות. חצי מבולבל, קמתי, דרכתי את הנשק והתקדמתי לכיוון שממנו הגיע הירי. לאחר לחימה שארכה דקה או שתיים, אך הרגישה כמו נצח, נגשתי אליך. גופך היה מוטל על האדמה, לא זז.

עברית

קו כחול, הקפצה

קו כחול, הקפצה, חזרה לקו כחול, הפעם קופצים באמת, סוגרים את הש"ג, נסיעה ארוכה דרומה, שטחי כינוס, מחכים, מדלגים, שוב מחכים ושוב מדלגים, הלילה השחור של גולני, גדסר גולני מסתבכים, שמונה בבוקר נכנסים בטירוף לסג'עיה, פצמרים עלינו, הלם לכמה דקות, יורים לנקודות חשודות בבתים, חדר צבוע ורוד של ילדה בת שלוש דרך קיר מפוצץ, בקומה מעליו מחבל יורה במקלע על D9.

עברית

עמודים