זכרון

רסיסי תמונות וזכרונות

רסיסי תמונות וזכרונות תמונה 1: חברון 2000 רוצה להוריד מחבל? שאלה רטורית במונחים צבאיים חם. אין צל. מחכים על הגג העין מזיעה לתוך הכוונת הטלסקופית היד מזיעה על הקת מחכים שמשהו יעבור הסדק הצר בין הבניינים מתרחב קצת בתוך הכוונת, הנה הוא! האצבע סוחטת את ההדק הכל אורך שנייה הסדק ברגע מתרוקן התצפית מדווחת על אמבולנס שהגיע משאירה אותי עד היום עם הספק האם פגעתי?

עברית

קטע לזכרו של גלעד

גלעד, כשהכרתי אותך היית בן 22, רגע לפני שחרור. אני הייתי חייל צעיר, ואתה היית מהוותיקים, אבל אף פעם לא נתת לי להרגיש את זה, החיוך שלך תמיד נשאר מבוייש. היינו משני קצוות הר דב, מדי פעם היינו נפגשים אצלך למעלה במוצב אפור מתחת לאדמה, שהארת בעיניים כחולות ושלווה. כשהודיעו לנו על ההקפצה לעזה, כולנו היינו כל כך לחוצים ,ואתה עמדת בצד, בתוך ההמולה, אבל נראה שהבלאגן חלף לידך. בלילה של ערב סוכות, התעוררתי מקול יריות. חצי מבולבל, קמתי, דרכתי את הנשק והתקדמתי לכיוון שממנו הגיע הירי. לאחר לחימה שארכה דקה או שתיים, אך הרגישה כמו נצח, נגשתי אליך. גופך היה מוטל על האדמה, לא זז.

עברית