על ציר מיכה

תשאל את הצרפתי ויגיד לך שקיעה זו יפה היא כמו צבעו הענוג של כוס יין אדום וחמים שאל את היפני ויתאר לך את יופיו של פרי דובדבן המתוק חמוץ ואולם אם תשאל אותי מה צבעה של השקיעה אומר רק זאת, לי צבע השקיעה הוא צבע הנחושת המותכת הניגרת בצורת דמעה אדומה מתוך קרבי הטנק שם במיכה (ציר מיכה, במזרח הגזרה המזרחית בלבנון למרגלות החרמון) הטנק נפגע מספר פגיעות בגופו כששתיים מהן (לפחות) אני זוכר שראיתי, שמעתי וחשתי בכל חושי האחת הייתה הפגיעה הישירה מפגז ח"ש 115 מ"מ של טנק T62 סורי בחלק התחתון של מרכז התובה, הפגיעה השניה הייתה מאוחר יותר בערבו של היום לאחר שהטנק ננטש ע"י צוותו ומסוק גאזל סורי ירה טיל מונחה שפגע ברשת ההסוואה שבסל הצריח.
הרשת החלה להעלות עשן אפור ודליל ובעצם לאף אחד לא היה אכפת מה מתחולל באגף בו היה הפגר מונח, אני התעניינתי עוד פחות כי באותה שעה אותו מסוק ירה גם על הטנק שלי והטיל שנורה עלי חדר לתוך שק החפצים שהיה מונח על הצריח בטנק שלי וחורר אותו תוך שהוא משחיל את זוג הנעלים הרזרביות שלי בחוט נחושת אדמדם ולא נעים למגע, משהו גרם לי להבין שאני מטווח ומשמש מטרה נייחת לאותו טיל ובצורה אינסטינקטיבית קפצתי ישר לתוך הצריח. עמדנו שם באותה שעה 3 טנקים ופגר אחד, כל יתר חילי הכוח נמלטו בעור שיניהם ונפוצו - לא לכל עבר אלא רק לאותו עבר שהיה רחוק ומוגן מאותו כוח סורי אותו זיהה המ"פ כשדה מוקשים מבלי שהבין כי הוא נתון בתוך גיא הריגה קלסי של מארב טנקים. לאחר ששמעתי את מפץ הטיל אי שם מאחורי הוצאתי את ראשי החוצה וחזיתי בצורה סוראליסטית ואדישה בחזיון העלייה למוקד שהחל להתחולל לנגד עייני, בתחילה אוכלה רשת ההסוואה שהיא בתורה הציתה את תחמושת מקלע ה - 0.3 שהושארה לא במזיד כי אם מתוך הרגל בסל הצריח, הכדורים בתורם החלו להפריח עננות קטנות של טבעות עשן תכול אל על.
טבעות העשן לוו בפרצי בוהק ולהבה שהציתו את תחמושת המקלע של הטען קשר, וכאן באמת כבר התחילה החגיגה (יש לציין כי בשלב זה הטען קשר של טנק הסמג"ד והתותחן שלו ניסו להחניק את האש שאימה להתפרץ והטיחו קמצוצי עפר לעבר האש באמצעות את חפירה ובעזרת מטף ניסו להחניק את הלהבות אך נסוגו מאימת האש חזרה לתוך הרחם המגוננת של הטנק שלהם) חגיגה כי לא רק עשן ריחני ומראות מראים אלא גם רעשים "מעניינים" החלו להישמע הכדורים שניצתו החלו בפעולת שרשרת (תרתי משמע) ואחד מהכדורים הנותבים פגע בפגז שבתוך התא תורן ולהבות אדירות התפרצו מתוך הצריח כמין גייזר אדיר ומאיים תוך שהלהבה מציתה פגז אחר פגז ומכלה ומעכלת כל חומר בערה שבתוך הטנק 1500 ליטר סולר יותר מ50 פגזים כ 10,000 כדורים רימוני יד רימוני עשן וכל הזווד והציוד שאינו פלדה כולל שמנים וציוד קשר, וואו איזה קרנבל, הזיקוקים ביום העצמאות כלב לעומת השיא שבפיצוץ מטען כזה. כל אותו זמן ניצבנו כמאובנים בתוך הצריחים (אנחנו = טנק מ"פ טנק סמג"ד וטנק מ"מ) מבלי להבין שבעצם הפעולה הטובה ביותר לשם שמירה על שלמותנו היא להמשיך לנוע אחורה עד לבריכת השחייה שבחורשת טל, בריכה שנסענו לאורכה בדרכנו צפונה רק שלשום.
לעת ערב כבר הבנו שאת חלקנו בתעלול הזה סיימנו (איזה חלקנו ואיזה סיימנו) והמשכנו בתנועה גדודית לחניון לילה. התנועה החלה לקראת שקיעה אדומה ומקסימה שרק הבליטה את האדום של הנחושת המותכת (תרמילי כדורים, תרמילי פגזים, וחוטי חשמל וקשר) שניגרה מתוך הפצע הפעור שבתחתית התובה, נחושת אדומה שעדיין לא החלה להחליד ולכן הייתה אדומה כיין או כדובדבן אם תרצו (רק שתדעו ריח המוות שונה מטעם היין והדובדבן), מסביב לנחושת צפו מתכות שונות ובמיוחד אלומיניום שצבעו הלבן רק העיז את צבע הדמעה האדומה לזכרם של שני עמיתי לקרב - הנהג שאול גולן ז"ל מנס ציונה ורוני סולומון ז"ל מראשון לציון שנפטר מפצעיו כשבועיים מאוחר יותר בבית החולים העמק שבעפולה. מחפש לוחמים שהשתתפו בלחימה בשבועיים הראשונים בציר מיכה שבמזרח הגזרה המזרחית (למרגלות החרמון).

 

מחפש לוחמים שהשתתפו בלחימה בשבועיים הראשונים בציר מיכה שבמזרח הגזרה המזרחית (למרגלות החרמון)
צביקה קומיי 0522888486